#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. 1 'מקום שנהגו לבנות וכו' הכל כמנהג המדינה' לאתויי מאי?	במקום שנהגו לבנות בהוצא ודפנא.	בבא בתרא ד.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. 2 'לפיכך אם נפל הכותל המקום והאבנים של שניהם' פשיטא?	לא צריכא דנפל לרשותא דחד מינייהו, אי נמי דפנינהו חד לרשותא דידיה. וקמ&quot;ל דלא אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה.	בבא בתרא ד.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. 3 'וכן בגינה מקום שנהגו לגדור מחייבין אותו אבל בקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו' באר {ומה הדין בסתמא}?	"אין לבאר כפשוטו דאם כן יוצא שבגינה בסתם אין מחייבים ובבקעה מחייבים, ואם כבר איפכא מסתברא.<p dir=""rtl"">אביי ביאר ה&quot;ק וכן סתם גינה ובמקום שנהגו לגדור בבקעה מחייבין אותו.</p><p dir=""rtl"">רבא הקשה א&quot;כ מאי 'אבל' אלא ביאר: וכן סתם גינה כמקום שנהגו לגדור דמי ומחייבין אותו, אבל סתם בקעה כמקום שלא נהגו דמי ואין מחייבין אותו.</p>"	בבא בתרא ד.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. 4 מאי חזית בכותל והיכן עושים אותה ומדוע?	"רב הונא ביאר אכפיה ליה לקרנא לבר, ודוקא לחוץ ולא ברשותו,שאם יעשה לרשותו חברו גם יעשה ויאמר של שניהם, ואין לחשוש שחברו ישבור אותו, דמידע ידיע. [א&quot;ד שרב הונא אמר שעושה בפנים ונדחה שהרי במשנה איתא לחוץ].<p dir=""rtl"">ר' יוחנן אמר טח בטיט בראש הכותל מבחוץ, ולא יעשה מבפנים שאם כן חברו יעשה בחוץ כנ&quot;ל, ואין לחשוש שיקלף הטיט, דמידע ידיע.</p><p dir=""rtl"">(כתב הרא&quot;ש לכאורה נראה דלא פליגי, והר&quot;ח כתב דפליגי והלכה כר&quot;י.)</p>"	בבא בתרא ד.		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד: 1 האם אפשר לעשות חזית לדופן מהוצא וכיצד?	רב נחמן אמר סינופי יריכי מלבר ושריק ליה בטינא, ולא מלגיו שחברו גם יעשה ברשותו, ואין לחוש שיקלף הטיט דקילופא ידיע, אבל אביי אמר הוצא אין לו תקנה אלא בשטר, רבינא פי' את המשנה שבאה לאפוקי מאביי ואף בהוצא מועיל חזית.	בבא בתרא ד:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד: 2 במקום שבנו את הכותל מדעת שניהם האם עושים חזית ומדוע?	"במשנה שנינו שעושים מכאן ומכאן, וקשה מדוע הרי אפשר ששניהם לא יעשו וכך ידעו שנעשה ע&quot;י שניהם.<p dir=""rtl"">רב אשי אמר שה&quot;נ לא צריך לעשות, והכא שקדם חד ועשה, לכן השני גם צריך לעשות, וקשה על זה כיון שעדין לא תני את הדין מדוע המשנה כבר מדברת על רמאי. רבינא פי' הכי בהוצא, ולאפוקי מאביי דאמר אין לו תקנה אלא בשטר קמ&quot;ל דאפי' בחזית סגיא.</p>"	בבא בתרא ד:		א'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד: 3 המקיף את חברו בג' רוחות ועמד המקיף או הניקף והקיף את הרביעית האם מחייבים את הניקף לשלם וכמה, במאי פליגי (1+3) וכיצד הלכה?	"בג' רוחות אין מחייבים אותו, עמד מקיף או ניקף וגדרו את הרביעית מחייבים, חוץ מלתרוץ אחד בגמ' שנחלקו ר' יוסי ורבנן בעמד מקיף והקיף את הרביעי (כדלקמן).<p dir=""rtl"">רב הונא אמר הכל לפי מה שהוא גדר כר' יוסי, ולשיטתו, בזה פליגי רבנן על ר' יוסי וסוברים שאינו נותן אלא דמי קנים בזול, </p><p dir=""rtl"">חייא בר רב אמר אף לר' יוסי הכל כדמי קנים בזול, ולשיטתו, רבנן חולקים ואומרים שנותן רק אגר נטירא, אב&quot;א לר' יוסי משלם את כל הרוחות ולחכמים רק את הרביעית, אב&quot;א נחלקו במקיף וניקף שלת&quot;ק אף אם עמד מקיף נותן לו ולר' יוסי רק אם עמד ניקף (בגמרא איכא עוד תירוץ להיפך דלת&quot;ק בניקף מגלגלים הכל אבל במקיף אינו נותן אלא דמי רביעית ולר' יוסי לעולם מגלגלים הכל, ולכאורה זה ב' לשונות של גרסאות וגרסת רש&quot;י כמו שכתבתי בפנים).</p><p dir=""rtl"">אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי [וכן מוכח ממעשה דרוניא ורבינא].</p>"	בבא בתרא ד:		א'
